לכבד את הבלאגן

"אוהבת את המקום שאת נותנת לבלאגן, ואת החמלה שאת מחלקת בכזו נדיבות לכולנו"

זאת תגובה שקיבלתי לפוסט שלי.

התגובה הזו ריגשה אותי.

בעיניי,

לפני שיהיה אפשר לסדר,

צריך לתת מקום כבוד לבלאגן.

כי בלאגן זה חיים.

אם יש לך בלאגן בבית, כנראה שאת חיה.

אם יש לך בלאגן בבית, כנראה שאת אנושית.

אם יש לך בלאגן בבית, כנראה שיש לך רגשות.

אם יש לך בלאגן בבית, כנראה שאת אוכלת, מתלבשת, ישנה, יוצרת.

אם יש לך בלאגן בבית, כנראה שאת בת חוה, אישה שחייה את חייה.

אז בא לי להגיד לך, שאת בסדר.

בא לי להציע לך להגיד תודה לבלאגן.

כן!

תודה!

תודה עליו.

תודה על החיים.

תודה על התנועה של החיים.

ועכשיו,

אחרי שקיבלנו שהבלאגן הוא חלק מהחיים,

אפשר לפנות מקום בחיינו

גם לסדר ואירגון.

לפנות מקום

לדברים שמשמחים אותנו.

לפנות מקום

לאהוב את עצמנו כמו שאנחנו.

לפנות מקום

לחיים שאנחנו רוצות לחיות.

לפני סידור -

אחרי סידור -